קונפליקט או קושי?

מאת: צח נחומי

וואו, אוכל. העניין הזה עם אוכל ואיך הוא משתלב בחיים שלנו מוציא כל כך הרבה אמוציות שקשה לכתוב על הנושא בלי להרגיז מישהו. בחברה שלנו יש כל כך הרבה בעיות אוכל ותזונה, שמרוב בעיות קשה לגעת בנקודות שיכולות להביא שינוי אישי וחברתי.

באופן אישי, בעיות עם אוכל תמיד ליוו אותי. לקח הרבה זמן עד שנפלו האסימונים, אז אני מאוד מתחבר לאנשים שרוצים לעשות שינוי תזונתי.

מה היה הנושא שלנו? אה, כן, קונפליקט מול קושי.

הרעיון הוא כזה, אני מאמין שעדיף לעשות שינוי תזונתי דרך קושי ולא דרך קונפליקט.

כל אדם עם משקל עודף, משקל חסר או מחלה רוצה לעשות שינוי תזונתי ולאכול בריא יותר. חלק מהמאכלים צריך להוסיף וחלק להוריד. אך יש עקרון אחד שעליהן כמעט כל הגישות מסכימות- יש להימנע מחומרים מזיקים במזון, מסוכר לבן ומפחמימות ריקות אחרות, ובראשן קמח החיטה הלבן. כאן העניינים מתחילים להסתבך...

קודם כל, אוכל מחבר לאנשים זיכרונות, האוכל הוא פיצוי על המון דברים אחרים, ולמעשה, לאנשים פשוט קשה לראות את עצמם עושים שינוי שכזה. לא לאכול לחם יותר?! אז אני לא אוכל עוגה ב16?! ומה עם הקולה זירו? השתגעת!

הפתרון של אנשים כשהרגש הזה עולה הוא לעבוד בשיטה שאני קורא לה "שיטת הקונפליקט". הם "משתדלים להפחית". ממעיטים, מנסים, אבל, משאירים את הסוכר הלבן והקמח הלבן בסביבתם.

ניהלתי שיחה כזאת אלפי פעמים:

"איך היה לך השבוע?"

"בסדר"

"איך הסתדרת עם התזונה?"

"מאוד השתדלתי להפחית"

"ואיך זה עבורך?"

נתאר את המצב כמו שהוא קורה בחיי היום יום.

מישהי/ו רוצה להפסיק לאכול נזטו שמזיק לו, לדוגמה- קמח חיטה לבן. מכל מיני סיבות, הפיתות-מאפים-פסטה נשארים בסביבה. מאותו הרגע, ישנו קונפליקט שנוכח 24/7 בחיים. כמה פיתות אכלתי היום? אולי אוותר על הפסטה ואוכל עוגת שמרים? רגע אז אכלתי כבר לחם בבוקר או לא? בקיצור קונפליקט תמידי.

העניין הזה גרוע מכמה סיבות. הראשונה, יש מתח פנימי כל הזמן במהלך האוכל ובמהלך היום- כמה אכלתי? כמה קלוריות? עוד פעם נכשלתי? לא כיף לחיות ככה ומאוד קשה לעכל אוכל ככה. הסיבה השנייה, מאוד קשה לעקוב אחרי תזונה כזאת. המון פעמים שוחחתי עם אנשים שבחרו בשיטה של להפחית או להשתדל ואחרי שיחה קצרה התברר שהם גם אוכלים המון סוכר וגם חיים בקונפליקט. מפסידים מכאן ומכאן.

אז מה הדרך השנייה? נקרא לה "דרך הקושי". אנחנו עוברים על הארון והמקרר שלנו ופשוט זורקים את כל המזון הרעיל החוצה. אין. פשוט אין. זה יכול להיות קשה. אתה רוצה פיתה, אבל אין פיתה. זה קשה וזה עובר, אבל אין בכלל קונפליקט. אין מתח שמלווה את הארוחה. יש ידיעה ברורה כי זה מה שיש.

אני אוהב להשוות את זה תמיד לגמילה מסיגריות. האם אני אמליץ לנגמל מסיגריות לעשן "רק סיגריה אחת אחרי ארוחה"? האם נגמל מסיגריות צריך ללכת עם קופסת סיגריות בכיס? סתם כך בשביל הקרבה...ברור שלא. זה יצור מתח נוראי. מי שנגמל מסיגריות פשוט זורק אותן לכל הרוחות ולא רוצה שיהיו בסביבתו. אני ממליץ על הגישה הזאת גם באוכל. לזרוק את המזון המקולקל מהבית. לא להעניק לו ערך ע"י מחשבות יתר וקונפליקט לאורך היום. הקושי של ארוחה, ללא פיתה לדוגמה, יחלוף במהירות, המאבק של "כמה פיתה אוכל בארוחה הזאת" ימשיך לאורך כל היום.

אחד הפתרונות שניסינו בבית וגם עזר להרבה אנשים (אבל אולי לא עזר כמו שחשבתי? מי יודע? לא עשיתי על העניין סטטיסטיקה. יודעים מה, בואו נאמר שזה עבד בשבילי ואני אוהב את הרעיון), הוא לאכול כמה שרוצים במהלך שבוע, אבל, לאכול רק מאכלים בריאים.

זורקים רעלים ואת הסוכר מהבית, אוכלים כמה שרוצים מהאוכל הבריא ומרגישים מה קורה. וההרגשה נהדרת.

אוכל בריא הוא בעצם, הכל! ירקות, בשר, פירות, דגים, שורשים, זרעים וכו'. אני מוסיף מתכון לקרקרים שכדאי שיהיו בבית והם נהדרים לימים הראשונים של שינוי תזונתי. קרקרים הם פתרון אדיר למזון בריא ואנרגטי ואפשר ליצור עם הזמן קרקרים שאתם אוהבים עם מזונות שמתאימים לכם.

אז בהצלחה לכולנו בעניין התזונתי. זהו קושי אישי שרבים נושאים, והוא כולל, לא רק התמודדות מול השדים הפנימיים שלנו, אלא גם מול חברות ענק והכלכלה שלנו, אשר דוחפים אותנו לצרוך מוצרים גרועים המביאים לחולי וסבל.

מתכון לקרקרים:

מחממים תנור על 170 מעלות טורבו

120 גר' קוואקר

120 גר' קמח חומוס או שקדים (אפשר לגוון עם כל קמח)

100 גר' גרעיני חמנייה

50 גר' זרעי פשתן

50 גר' שומשום

500 מ"ל מים

3 כפות שמן זית

1 כפית מלח

מערבבים הכל ביחד. תיווצר עיסה נוזלית.

פורסים על שתי תבניות תנור עם נייר אפיה. בהתחלה קצת קשה לחלק בדיוק ל 2 אבל אחרי 3 פעמים כבר תקבלו את העין לעשות את זה.

מכניסים את התבניות ל 15 דקות.

כאן יש חלוקה לשתי קבוצות עיקריות. אנשים מארצות קרות עם אלמנט מתכת שיצא מאיזון (אני) מוציאים את התבניות ועושים סימון של מרובעים מדויקים ואז מחזירים לעוד 45 דקות. אנשים שפויים ומאוזנים (כמו אשתי) משאירים בתנור וכשהקרקרים מוכנים הם שוברים אותם להמון צורות יפות. שומרים בכלי זכוכית על השולחן וכבר מרגישים שמשהו טוב קורה.

בקיצור: לערבב את כל המצרכים. להכניס לתנור בשתי תבניות. להוציא לאחר 60 דקות.

לבריאות.