מחלה-החלמה-מלחמה

מאת: צח נחומי

מה עם מעט שאר רוח? מדוע כל השאלות, החשובות באמת, לא מדוברות כלל?

למה באתי לעולם? האם יש יוצר לעולם? וגם, למה אנחנו חולים? העניין הזה של הסיבה למחלות שלנו מתרכזת היום בגורמים חיצוניים- אוכל, הגנטיקה שלי, גורמים חיצוניים ועוד כאלו וכאלו גורמים שניתן למדוד אותם, אבל מה עם הגורמים שלא ניתן למדוד אותם, כמו רגשות או מחשבות?

לפני שבוע שמתי לב שבעברית המילה מחלה, והמילה החלמה, כמעט זהות, למעשה הן בנויות מאותיות זהות לחלוטין. למה? האם יש סיבה לכך שאנחנו חולים?

התפיסה כיום רואה את החולה כמישהו שהגוף שלו מקולקל או שחדר אליו גורם מקולקל, יש להילחם בגורם או להוציא אותו מהגוף ואז הוא יחלים, לא חשוב אם זה וירוס פשוט או מחלה פנימית קשה, משהו מקולקל וצריך לתקן אותו, על סיבתיות אין בכלל מה לדבר.

אנשים רגילים, שאינם חכמולוגים, דווקא מבינים מצוין את הקשר בין מחלות והחיים. "הייתי נורא לחוץ ופתאום התחיל לי כאב גב נורא", "אני בדכדוך ולא מפסיק להיות חולה", משפטים מהסוג הזה נאמרים על ידינו ואנחנו מבינים אינטואיטיבית שיש קשר בין הרגשות והגוף ושיש סיבה לכך שאנחנו חולים, העניין הוא שאנחנו לא מתרגלים מספיק סוג חשיבה שכזה, ולכן, כאשר פורצת מחלה אנחנו רצים למצוא לה פתרון מהיר שרק גורם לנו להאמין פחות ביכולות שלנו להחלים.

בעולם של היום לא ממש מחפשים את הסיבתיות, חבל, מחלה יכולה לעזור לנו לעלות בדרגות הרוחניות ולהיות חזקים יותר בנפש או בגוף. אני אוהב להסתכל על זאת כך- מי שמאמין שהעולם נוצר על ידי בורא, אז בוודאי שיש סיבה למחלות שלנו והן לא נופלות עלינו מהשמיים ללא סיבה, מי שמאמין באבולוציה, בוודאי לא חושב שמיליארדי שנות אבולוציה גרמו לגוף האדם פשוט להיות מקולקל כל הזמן ובוודאי יש מנגנוני מחלה ומערכת חיסון נהדרים. כך שלא משנה הדרך שבה נסתכל על העולם- מחלה והחלמה קשורות יד ביד.

אני בטוח שיש סיבה לכך שבעברית מחלה והחלמה הינן מילים כמעט זהות. ההבנה העמוקה שיש סיבה לכך שאנחנו חולים, שניתן לשנות ולהשתנות, ואף להיעזר במחלה, בכדי להפוך לאנשים טובים יותר לעצמנו ולסביבה שלנו. החשוב ביותר לזכור, יש סיבה. הסיבה יכולה להיות רגשית, רוחנית וגם פיזית אבל יש סיבה. היא יכולה אפילו להיות מכעיסה, ואני חושב שכדאי לבטא גם רגשות כאלו, איך אמורה להרגיש אישה שגרה במפרץ חיפה וחלתה בסרטן, אזור מזוהם עם אחוזי סרטן גבוהים, אם לא כעס?!

החשוב מכל, אנחנו לא מקולקלים. מנגנוני המחלה וההחלמה שלנו נוצרו בשל סיבה מסוימת ולא צריך לתקן אותנו כל הזמן, אם נמשיך לתרגל חשיבה כזאת, מחלה תהפוך להחלמה ולא למלחמה.