מאת: צח נחומי
אני פוגש זאת פעמים רבות. הסימפטום הראשון של המטופל חלף ועכשיו החיים שלו השתנו. הוא עושה הכל כמו שצריך- לוקח את הפורמולות שרקחתי לו, מגיע בזמן לטיפולים, והכי חשוב- מתרגל ומשנה את אורחות חייו בבית. ובכל זאת, מצבו מחמיר וסימפטומים מהעבר חוזרים לתקוף אותו.
בהתחלה הייתי מתבלבל, איך זה יכול להיות? אבל אז הבנתי- לפני החלמה מלאה, אנחנו צריכים לשלם על חטאי העבר שלנו.
זה קורה לכולנו כל הזמן וחשוב שנבין את העיקרון הזה כדי שלא נעצור את ההחלמה שלנו. דוגמה מובהקת היא בגמילה מעישון (אם אתם לא מעשנים או מעשני עבר פשוט קחו את זה כרעיון).
ההתחלה נהדרת, או לפחות מלאה בהשראה, אתה מרגיש שאתה לפני דרך חדשה ונפלאה. חולפים כמה שעות או ימים וההרגשה הנהדרת מתחלפת בתחושה ממש לא נהדרת, אתה משתעל, מתוסכל, עצבני. "למה הפסקתי לעשן?" אתה שואל את עצמך, "אני מרגיש הרבה יותר גרוע!", "אולי בעצם כדאי שאחזור לעשן?!".
אבל אין מה לעשות, כשאנחנו חוטאים לוקח זמן להגיע להחלמה, והתשלום יכול להיות כבד מאוד.
תחשבו על זה כהלוואה בבנק- אתה מקבל סכום כסף, בהתחלה, הכל נראה נפלא, קנית אוטו חדש שיצא רק השנה לשוק ובנוסף יצאת לחופשה בחו"ל. ואז אתה חוזר מהחופשה והתשלום הראשון יורד, ואחריו השני וכן הלאה. אתה מתחיל להבין שעשית טעות אבל לא כל כך יודע מה לעשות. "אולי" אתה חושב לעצמך "כדאי לי לקחת פשוט הלוואה נוספת?!".
התשובה היא- לא. אתה, אני ואת לא צריכים הלוואה נוספת ולא צריכים להמשיך לעשן או להמשיך לעשות דברים שפוגעים בבריאותנו. הגיע הזמן להתחיל לשלם על חטאי העבר שלנו.
החלמה מלאה מחולקת לשלושה שלבים: החלק הראשון נפלא, אתה מרגש נהדר, הכאב חולף ואתה מרגיש שמעכשיו הכל יהיה בסדר. החלק השני, בואו נקרא לו שלב "סטירת הלחי", קשה. סימפטומים ישנים צפים, אתה מתחיל להיות מודע לבעיות שלא שמת לב אליהן, אתה מתקשה להכניס את השינוי בחייך. בקיצור- אתה מתחיל לשלם את החובות. השלב השלישי, גאולה! סיימת לשלם. אתה מרגיש נהדר ומוכן להתמודדות חדשה.
לצערנו, התכנון האלוהי יצר ששלב תשלום החובות יהיו קשור קשר הדוק לגודל ההלוואה שלקחת. כך שאם לא דאגת לגוף שלך הרבה זמן והתחלת לטפל בעצמך- תתכונן לשלם.
זה לא נשמע אופטימי, אבל למעשה אני מנסה לעודד אותך. השלב הקשה יסתיים וכמו שלימדו אותנו כשהיינו קטנים- כל שינוי אמיתי חייב להירכש במאמץ.
ועוד משפט מעודד לסיום- אם אתה משלם עכשיו את חובותיך לאלוהי הקארמה, זכור, לשלם זה כואב אבל אתה לפחות לא צובר עוד חובות...
רק בריאות ובהצלחה בתשלום חובותינו.
נ.ב. אם כבר אווירת יום הכיפורים, אז אני רוצה להוסיף שני דברים. אין אמת מוחלטת בכתיבה אנושית (אולי חוץ מ"מלכוד "22 ו "שם הורד"), למרות שאני בורר מילים בקפידה וחושב היטב, אשמח להערות בכל דרך שהיא.
הדבר השני שמציק לי הוא שאני נאלץ לכתוב את הבלוג לעיתים בלשון זכר, אני עובד על זה אבל גם כשאכתוב בלשון נקבה אני אפשל. אני מקדיש לכך מחשבה ועוד לא ממש מצאתי פתרון לעניין.
Comments